בליבה השקט של שכונת שנברג בברלין, בלב הרובע הבווארי הציורי, מסתתרת אנדרטה ייחודית ומרגשת. לא תמצאו כאן פסלים מונומנטליים או כתובות גרנדיוזיות. במקום זאת, מפוזרים ברחבי הרובע 80 שלטים צנועים, שכל אחד מהם נושא סיפור כואב ועוצמתי. זוהי אנדרטת "מקומות של זיכרון", המנציחה את הטרגדיה של יהודי ברלין בשואה, ומספרת את סיפורם של אלה שחיו כאן, אהבו כאן, ונעלמו מכאן.
היסטוריה של רובע עם עבר יהודי עשיר
הרובע הבווארי, שכונה ירוקה ושלווה בדרום-מערב ברלין, היה בעבר בית לקהילה יהודית גדולה ומשגשגת. בשנת 1933, חיו בשנברג כ-16,000 יהודים, שהיוו כעשרה אחוזים מכלל יהודי ברלין. בין תושבי השכונה המפורסמים נמנו הפיזיקאי הנודע אלברט איינשטיין והפילוסופית חנה ארנדט. בתי כנסת, חנויות ובתי ספר יהודיים פרחו ברובע, והעניקו לו אופי ייחודי ותרבותי עשיר.
השואה והחורבן
אולם, עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, החלו חייהם של יהודי הרובע להשתנות מן הקצה אל הקצה. הנאצים הנהיגו שורה של חוקים ותקנות מפלים ומגבילים כלפי היהודים, שנועדו להדיר אותם מהחברה הגרמנית ולשלול את זכויותיהם הבסיסיות. בשנת 1941 החלו גירושים של יהודים מהרובע, ובמאי 1943 הכריזו הנאצים בזדון כי הרובע הבווארי וברלין כולה הם "נקיים מיהודים". רוב יהודי הרובע נשלחו אל מותם במחנות ההשמדה, ובתום המלחמה לא נותר כמעט זכר לקהילה היהודית המשגשגת שהתקיימה במקום.
האנדרטה – 80 שלטים, 80 סיפורים
משך שנים רבות לאחר השואה, ההיסטוריה היהודית של הרובע הבווארי כמעט ונשכחה. מלבד אנדרטת אבן צנועה במיקומו של בית הכנסת הישן, ולוח זיכרון במקום מגוריו של איינשטיין, לא היה כל סימן נראה לעין לקהילה שחיה ופרחה במקום לפני עלות האימה הנאצית.
אולם בתחילת שנות ה-90, החליטו תושבי השכונה שהגיע הזמן לשנות את המצב ולהעלות את זכר הקהילה היהודית מתהום הנשייה. בסיוע עיריית הרובע, הם יזמו תחרות לעיצוב אנדרטה שתנציח את ההיסטוריה היהודית של המקום בדרך ייחודית ומשמעותית. מתוך 96 הצעות שהוגשו לתחרות, נבחרה לבסוף ההצעה של ההיסטוריון והאוצר פרידר שנוֹק והאמנית פרופ' רנאטה שטי.
הרעיון היה ליצור אנדרטה בלתי-שגרתית, שתורכב מעשרות שלטים קטנים שיפוזרו ברחבי הרובע. כל שלט ישא מסר כפול – מצד אחד יופיע עליו חוק או תקנה מתקופת השלטון הנאצי שהגביל את חיי היהודים, ומהצד השני תוצג יוצג איור המתאר את התקנה מבחינת חייהם האישיים של היהודים.
ביוני 1993, כמעט 50 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, נחנכה האנדרטה המיוחדת הזו. ברחבי הרובע הבווארי הוצבו 80 שלטי פליז, שנושאים עליהם מילותיהם הנוקבות של קורבנות הרדיפות הנאציות בצד תזכורות מצמררות לאכזריות חסרת הגבולות של המשטר.
סיור באנדרטה הוא חוויה מטלטלת ומרגשת. השלטים הקטנים והצנועים, המפוזרים ברחבי הרובע, מספרים סיפור גדול ועוצמתי על חיים שנגדעו, על תקווה שנגוזה, ועל זיכרון שנותר. האנדרטה מזמינה את המבקרים להתבונן, להרהר, ולהתחבר לסיפורים האישיים שמאחורי החוקים היבשים.
שלט זכרון המספר על צו משנת 1938, על-פיו נאסר על יהודים להיות בעלים של בית הוצאה לאור
בתקופה הנאצית נאסר על יהודים לשבת על ספסלי רחוב מסוימים
