סיורים פרטיים בברלין – ברלין עם אייל נחשון
בשנת 1962, בלב ברלין, לצד תחנת הרכבת הגדולה – Friedrichstraße, הוקם ״ארמון הדמעות״ (Tränenpalast). אך זה לא היה ארמון. זו הייתה תחנת גבול מזרח גרמנית, אשר תפקידה היה לבדוק באופן קפדני את כל העוברים ממזרח ברלין למערבה בזמן המלחמה הקרה.
חומת ברלין אשר הוקמה בשנת 1961, הפרידה באופן הרמטי בין״הרפובליקה הגרמנית הדמוקרטית״ הקומוניסטית במזרח ובין ״הרפובליקה הפדרלית של גרמניה״ החופשית במערב. מעבר של אזרחים מזרח-גרמניים למערב לא הותר באופן גורף והיה למעשה בלתי-אפשרי.
מה שכן איפשרו השלטונות המזרח גרמניים (אחת הסיבות הייתה להרוויח מטבע זר), הוא מעבר של מבקרים ממערב גרמניה למזרחה. כך יכלו תושבי מערב ברלין לבקר את קרוביהם, אם כי לזמן מוגבל ותחת כללים והגבלות נוקשים ביותר.
כאן, אל מול המבנה המודרני (שעוצב כך במיוחד כדי לכסות על תפקידו המדכא) נפרדו בדמעות אלו שיכלו לעבור לצד המערבי והחופשי של העיר, ואלו שנאלצו להישאר בדיקטטורה הקומוניסטית. וזאת לפני שחומת ברלין, אולי הגבול השמור ביותר בעולם, תפריד ביניהם שוב. רבים מהם לא ידעו אם יוכלו בכלל להפגש שוב.
מאות נוסעים עברו ב״ארמון הדמעות״ ביום (היו בברלין עוד מעברי גבול כמו צ׳ק פוינט צ׳ארלי – Checkpoint Charlie) אך זהו מעבר הגבול היחיד שאפשר נסיעה ברכבת, כאשר ישנה הפרדה מלאה בין אזרחי מערב גרמניה ובין אזרחי המזרח לאורך כל תהליך חציית הגבול.
הבניין תוכנן לפרטי פרטים על מנת להציג תמונה חיובית של מזרח גרמניה. לדוגמא, הצד המוביל למזרח היה תמיד מואר, בעוד הצד הפונה למערב היה אפל ושררה בו תחושת אי-נוחות…
מצלמות ואמצעי אבטחה מתקדמים ביותר וצוותי ביקורות גבולות מזרח-גרמניים קשוחים עשו ימים כלילות בבדיקות מדוקדות של העוברים מהצד המזרחי אל המערב, כדי למנוע בריחות ממזרח גרמניה.
בשנת 1990, עם נפילת חומת ברלין וסופה של המלחמה הקרה, הפסיקה תחנת הגבול לתפקד וכיום היא משמשת כמוזיאון. התערוכה המוצגת כיום ״בארמון הדמעות״ משחזרת דרך תמונות, סרטים, חפצים אישיים ושחזור של מעבר הגבול את סיפורה של ברלין כעיר מחולקת. היא מתמקדת גם בסיפורים האישיים של אלו שנאלצו לחיות את חייהם מופרדים על ימי חומה בלתי סלחנית זו.
הכניסה היא חינם
כתובת:
Reichstagufer 17, 10117 Berlin
שעות פתיחה:
ימים ג-ה: 19:00- 09:00
שבת וראשון: 18:00 – 10:00
יום שני המוזיאון סגור.
אתר: